יום חמישי, 28 בפברואר 2013

זיהום אור- תנו לצפות בשקט!

שלום לכולם!
בקרב האסטרונומים עולה לעתים קרובות נושא מטריד ביותר, הנקרא "זיהום אור".
מה זה זיהום אור?
בערים גדולות, כאשר תישאו עיניכם לשמים, תוכלו להבחין בערך בכעשרים כוכבים בהירים, ואם תתאמצו תוכלו למצוא גם  יותר.
אם הייתם פעם בחופשה בנגב או בצפון, תוכלו להעיד על מספר גבוה הרבה יותר, שמגיע ליותר ממאה.
נשמע מספר עצום?
ובכן, בתנאים האידאליים ביותר שתוכלו למצוא (ולא, הם לא קיימים בארץ), תוכלו לראות אפילו כשלושת אלפים כוכבים!
איך זה קורה? מה גורם לכוכבים "לצוץ" בפרברים?
התשובה היא "זיהום אור".
בערים גדולות קיימים מקורות אור מלאכותיים רבים, זה זיהום אור.
למה זיהום האור משפיע על כמות הכוכבים שאנו רואים בשמים?
האור המלאכותי "מסנוור" אותנו ועקב כך אנו לא שמים לב לאור המגיע מן הכוכבים, דבר ש"מעלים" את הכוכבים.
אתן לכם דוגמה מוכרת ביותר. באור יום אי אפשר לראות אף כוכב, אפשר לראות את הירח, ואם תסתכלו לכיוון הנכון בזמן הנכון, תוכלו לראות גם את כוכב הלכת נגה, ותו לא.
זה קורה בגלל השמש. השמש מסנוורת אותנו ואיננו שמים לב לאור הכוכבים הקלוש יחסית אליה. רק הירח ונגה מסוגלים לעמוד בקושי מול עצמתה של השמש. אך מה קורה בלילה? אור השמש לא יכול לחדור מבעד לכדור הארץ ונראים הכוכבים, אלא אם כן יש שוב משהו שיפריע להם להיראות, במקרה שלנו: זיהום אור.
מהן ההשלכות של זיהום האור?
קודם כל, זיהום האור הוא הסיבה לכך שכיום יש להשקיע ולנסוע אל הנגב או אל הצפון, בכדי לראות עשירית מהכוכבים שראו לפני שצצה בעיה זו, עם המצאת הנורה.
זיהום האור הוא גם מטרד סביבתי. ראשית, כיוון שחושי בעלי החיים החיים בלילה יכולים להינזק, ובעלי חיים רבים נפגעים מכך, ואף משלמים על כך בחייהם.
שנית, ישנה אפשרות לרכוש נורות שמאירות רק לכיוון מטה, ולא אל השמים, וכך גם עוזרות לבעלי החיים, גם עוזרות לאסטרונומים, ואפילו חוסכות בחשמל!
זיהום האור אפילו פוגע בבני האדם עצמם, כיוון שמנורות "מזהמות אור" מסנוורות את האנשים העוברים לידן, דבר מיותר לחלוטין.
מה אפשר לעשות?
קודם כל, כמו שכבר נאמר, ניתן לקנות מנורות שפולטות פחות אור אל השמים, וכך חוסכות חשמל, ועוזרות לבע"ח, לאנשים פשוטים ולאסטרונומים.
בנוסף, אם אתם נגד זיהום האור, הביעו דעתכם בעניין.
רוב זיהום האור בארץ הוא במישור החוף ואזור ירושלים. המקומות הכי טובים לתצפית ללא זיהום אור בארץ הם בנגב.
לפרטים נוספים לגבי זיהום אור תוכלו לפנות ל"אור מכוון", עמותה הפועלת נגד זיהום האור. שם גם תוכלו לקבל מפות זיהום אור ומידע על פרויקטים אחרונים.
מצפה הכוכבים ברקת מפעיל גם הוא תכנית נגד זיהום האור והוא הנציג הישראלי אצל ארגון IDA הבינלאומי הפועל נגד זיהום האור.
בהצלחה לכולם!
תמונה הממחישה את הכמות של אור מלאכותי בעולם. שימו לב שישראל היא מהבולטות ביותר. קרדיט: נאס"א.

תיהנו! אשמח לתגובות, הארות, הערות ורעיונות כאן למטה, בתגובות (comments).
 סקרנתי אתכם? עקבו אחרי באמצעות האימייל, YAHOO!, טוויטר, או גוגל+ ותתעדכנו בכל פעם שאפרסם מאמר חדש! בתודה, וברכת שמים צלולים ונטולי זיהום אור, astronomer.

יום שבת, 23 בפברואר 2013

חורים שחורים- עובדה מוכחת, או סתם תיאוריה?

שלום לכולם!
כבר המון זמן שלא כתבתי קטע מידע "נטו", ולכן: הנה זה מגיע, חורים שחורים...
קודם כל, מה זה בעצם חור שחור?
חור שחור הוא בעצם כוכב, שקרס לתוך עצמו.
כדי שנדע איך נוצר חור שחור, נצטרך להעמיק רגע, אל מחזור חייו של כוכב.
ישנם ארבעה סוגי כוכבים בסיסיים, אך אני אכתוב כעת על הכוכב הגדול ביותר מביניהם: ענק כחול.
ענק כחול שווה במסתו לעשרה פעמים מסת השמש!
בשלבים המתקדמים בחייו, ענק כחול הופך לעל ענק אדום. לאחר מכן, הוא מתפוצץ בפיצוץ סופרנובה אדיר (אשר יכול להיות שווה בעוצמתו לעוצמת ההארה של גלקסיה שלמה!). וכאן מגיע השלב המכריע, אם הכוכב קטן מ20 מסות שמש (מסת שמש = המסה של השמש), הכוכב יהפוך לכוכב ניטרונים. אך אם מסת הכוכב גדולה מ20 מסות שמש, הכוכב יידחס עד כדי כך שמהירות המילוט שלו (המהירות שבה עצם צריך לנוע בכדי להתנתק ממקור כוח המשיכה, לדוגמה כוכב או כוכב לכת*) גדולה ממהירות האור, כך ששום דבר, אפילו לא קרינה, לא יכול לצאת ממנו, ואפילו החומר של הכוכב עצמו נדחס פנימה ונשאב. כך יוצא שלמרות שהחור השחור הוא כוכב, הוא כמעט ולא פולט קרינה (חוץ מקרינת הוקינג, וקרינת הרנטגן עליה נרחיב בהמשך) וכלל לא נראה ככוכב "סטנדרטי". מסת החור השחור כה גדולה, עד שהיא מושכת עצמים אחרים בחלל, ואפילו כוכבים, אל תוך החור השחור. כל עצם שעובר גבול מסוים בחור השחור, גבול הנקרא "אופק אירועים", לא יכול לחזור.
תיאור מוכר, ופשוט להפליא, של חור שחור הוא זה: אם הייתם מותחים יריעת בד, ושמים עליה כדור פינג-פונג, הבד מתחת לפינג-פונג היה שוקע מעט, ואם הייתם שמים כדור טניס לידו, הבד היה שוקע עוד יותר, וכדור הפינג-פונג היה נע סביב כדור הטניס. אם הייתם שמים כדורגל על הבד, הייתה קיימת אותה מחזוריות. אך מה היה קורה אילו הייתם שמים כדור כוח או כדור באולינג? סביר להניח שהבד היה שוקע עד כדי כך שהוא היה נקרע, וכל הכדורים היו עוברים דרך החור, כולל כדור הבאולינג. כדור הפינג-פינג הוא הירח, כדור הטניס הוא כדוה"א, הכדורגל הוא השמש, וכדור הבאולינג הוא הכוכב בעל המסה העצומה, שהופך לחור שחור. ומהי היריעה? היריעה היא המרחב-זמן, אשר פועל כמו היריעה.
ומה יש מעבר לחור? זאת שאלה מורכבת בהחלט.
למעשה, אפילו אם היינו מצליחים להביא אסטרונאוט אל החור השחור, זה לא היה עוזר לנו במאומה, כיוון שבלי קשר לכך שהאסטרונאוט יתפרק לאטומים, גם אם הוא ישגר מידע, המידע לא ייצא מהחור השחור כלל, כיוון שהחור השחור ישאב אותו. לכן, כל ההנחות שלנו לגבי מה נמצא מעבר לחור השחור, נמצאות בגדר תאוריה בלבד.
ישנן תיאוריות הטוענות, על בסיס חישוב מתמטי, שקיים גם חור לבן, אשר בניגוד לחור השחור, פולט חומרים, אך זהו חישוב תיאורטי בלבד, וישנן ראיות רבות לכך שחור לבן לא יכול להתקיים. תיאורטית, בשילוב של חור שחור וחור לבן, ניתן ליצור חור תולעת, אשר מעביר עצמים ממקום אחד בחלל למקום אחר, תוך חלקיק השנייה, ויש אף דעות הטוענות שחור תולעת יכול להוביל ליקומים אחרים, אך כיוון שאין כמעט הוכחות לכך שקיימים יקומים אחרים, ומיעוט הוא הסובר כך, קל וחומר שמדובר במיעוט לגבי הדעה שחור תולעת מוביל ליקומים אחרים. שוב, כיוון שאין דרך, לפחות לבינתיים, לבדוק את התאוריות, הכל בגדר תאוריות, אשר בחלק מהן תומכות משוואות מתמטיות, ותו לא.
אז איך אנו יודעים על חורים שחורים? הרי הם בלתי נראים! ראשית, בזכות ההשפעה שלהם על סביבתם.
ושנית, בזכות קרני רנטגן היוצאות מהם כתוצאה של אנרגיה גבוהה של גז, המתבטא בסילוני הרנטגן היוצאים ממנו.
למרות כל זאת יש מדענים שעדיין מטילים ספק בקיומם של חורים שחורים.
מדענים רבים טוענים שקיים חור שחור ענק במרכז שביל החלב, וגם במרכז גלקסיות אחרות.
ישנם סוגים שונים של חורים שחורים, אך כולם בעלי אותו עיקרון.
למעשה, אם חור שחור היה עובר במערכת השמש שלנו מבלי להתנגש השמש או בגוף שמימי אחר, יש סיכוי שכלל לא היינו מבחינים בו, אך אם הוא היה אטי או שהיה מתנגש בכוכב לכת, התוצאות לא היו טובות, כי בתוך זמן מה (רב יחסית), הוא היה שואב את כל מערכת השמש... אל דאגה. הסיכוי שחור שחור יגיע אל מערכת השמש הוא מזערי, ועוד יותר מזערי הסיכוי שהוא היה משפיע עלינו...
במאיץ החלקיקים LHC יצרו חור שחור לשם ניסוי, שהתאייד עוד לפני שיכל לגרום נזק כלשהו...
חורים שחורים הם אחת מהתעלומות הגדולות ביותר במדע בימינו, והם נותרו מסתוריים למרות שנים של מחקר.
הזמן והמחקר יעשו את שלהם, ועם התקדמות הטכנולוגיה, נוכל לאט לאט, להגיע אל התשובות, ואל תעלומות חדשות...

                                    סרטון על חורים שחורים, המתאר בפירוט מה קורה בתוך החור השחור


הדמיה של מרחב זמן בו מסתובב הלוויין סביב כדוה"א. קרדיט: נאס"א.


תיהנו!
הכתבה מצאה חן בעניך? לא מצאה חן בעיניך? יש לך רעיונות, הארות, הערות או ביקורות? כתוב לנו! כאן למטה, בתגובות.
 בתודה, astronomer.

יום שני, 18 בפברואר 2013

שני מטאורים ואסטרואיד. צירוף מקרים?

שלום לכולם.
בבוקר יום שישי האחרון, 14/2/2013, אסטרונומים רבים מכל רחבי העולם התכוננו לקראת מאורע מיוחד במינו שהיה צפוי למחרת, יום שישי: המעבר המתועד הקרוב ביותר של אסטרואיד לכדור הארץ. שם האסטרואיד הוא DA14 2012, ומדענים צפו שיעבור בגובה של לווייני התקשורת, אך לא ייגרם כל נזק.
ואז, מטאור הגיח בשמי קובה וגרם לסנוור עז ולבהלה. מספר דקות לאחר מכן נשמע פיצוץ ואף, על פי עד אחד, רעד כל ביתו.
לא שמעתם על זה? אל תהיו מופתעים. הפרסומים על מטאור בשמי קובה עוד לא הגיעו, וכבר, מטאור נוסף, גדול הרבה יותר, ולפי חלק מהדעות אף אסטרואיד קטן, הגיח בשמי רוסיה. הפעם, הפיצוץ היה מסוכן הרבה יותר (פי 30 מהפצצה שהונחתה על הירושימה!), ולמזלנו הוא לא התרחש על הקרקע, אלא בגובה 10 קילומטרים.
על הפיצוץ הזה שמעתם? אני מתאר לעצמי שכן. יותר מ1,000 אנשים נפצעו כתוצאה מפיצוץ זה. אומנם הפיצוץ עצמו לא הסב להם נזק, אך הנזק שנגרם מהפיצוץ, כמו שבירת זכוכיות, פגע בהם.
יותר מ3,000 בניינים נפגעו מהפיצוץ ברוסיה, שנגרם ממטאור אשר אף אחד לא צפה את בואו.
מה שהכי מעניין הוא שכל זה קרה ביום שבו גוש סלע בקוטר 50 מטרים שובר שיא ועובר במרחק של 28,000 ק"מ מעל לקרקע.
על פי דעת החוקרים אין שום קשר בין שלושת המקרים, על אף ששלושתם התרחשו באותו היום, בהפרשים של כמה שעות. האומנם?
את התשובה כדאי לברר במהירות, כי השעון מתקתק, ומועד האסון הבא לא ידוע.
דבר אחד בטוח: אם אנו רוצים שהאנושות תצמח, עלינו להגן על עצמנו. ולכן, עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי למנוע מקרים כאלה. כי הפעם לא היו הרוגים, אבל בפעם הבאה שיגיע מטאור כזה, ויגיע, אנחנו צריכים להיות מוכנים לכך.
כיום פועלות עמותות רבות לזיהוי אסטרואידים, אפילו בישראל קיימת עמותה כזאת (ראו קישור בסוף הכתבה).
היום אנו יודעים על אסטרואיד שיגיע אלינו בשנת 2036, ועלינו להתכונן לבואו, ולהסיטו ממסלולו. אל פחד, כלל לא בטוח שהאסטרואיד יגיע אלינו, והסיכויים נמוכים ביותר. אך אם הוא יגיע, בואו נגיד שזה לא יהיה נעים...
סכנות רבות אורבות בחלל: סופרנובות, חורים שחורים, מטאורים, אסטרואידים, התנגשויות בין גלקטיות* ועוד, ועוד.
החלל יכול להיות האויב שלנו, ומקום המפלט שלנו. ככל שנדע יותר על החלל ונחקור אותו, כך נוכל להתגונן מפניו, ולשלוט בו.

*התנגשויות בין גלקטיות מהוות לדעת חלק מהחוקרים לא מהוות סכנה, והדעות חלוקות.

                                                 המטאור ברוסיה- מתחילת האירוע ועד סופו.

וכמובטח, אתר "מגיני ארץ", העמותה הישראלית לגופים קרובי ארץ: http://spaceguard.tau.ac.il/

יום חמישי, 7 בפברואר 2013

יריד המדע של גוגל

שבוע עבר מאז שבוע החלל, וזה הזמן להודיע: נפתחה ההרשמה ליריד המדע של גוגל!
בטח אתם שואלים את עצמכם עכשיו- על מה הוא מדבר?
אז ככה, יריד המדע של גוגל הוא יריד בינלאומי של מדע, אהה, והוא וירטואלי, בערך...
אני אסביר את עצמי: מדובר בתחרות של מחקרים מדעיים, מי ששלח את המחקר הכי מעניין, זוכה בפרסים ענקיים.
השלבים הם כאלה: קודם, כל המחקרים נבדקים, ועולים המאה הכי טובים. אחר כך, חמישה עשר מחקרים שהרשימו את השופטים יותר מהשאר, עולים שלב. בשלב הזה ה-15 מקבלים "ערכת דברים טובים". ומה זה? אלא מנוי לשנה לנשיונל ג'יאוגרפיק ולסיינטיפיק אמריקן, ערכת לגו (אני לא צוחק)- רק הערה קטנה, זה לא סתם לגו אלא לגו רובוטי משוכלל, מהגרסאות החדשות ביותר... וערכה של גוגל (בשנה שעברה היה בין היתר סמארטפון ואם אני לא טועה גם לפטופ, אך השנה הם לא כותבים מהם הפרסים מטעם גוגל).
עכשיו, בגלל שהתחרות מחולקת לקטגוריות לפי גיל, יש גם בהם מנצחים, ופרסים. כל מנצח בקטגוריית גיל יקבל מלגה בשווי 25,000$ (!), טיסה לסרן (מאיץ החלקיקים), מטה גוגל, או מטה לגו. ערכת לגו בלעדית עם תמונות הזוכים.
ולסיום.... בפרס הראשון: טיסה לאיי גלאפגוס (!!!) עם משלחת מחקר מטעם נשיונל ג'יאוגרפיק. מלגה בשווי 50,000$ (!!!) ובחירת טיסה לסרן/גוגל/לגו.
עכשיו אתם בטח להוטים להצטרף כבר לחוויה החד פעמית הזאת ולקחת את הפרס.
אז כן, בקשר לזה... טווח הגילאים להשתתפות, אם תהיתם, הוא בין 14 ל-18...
מי שכן בגיל הזה יכול כבר להיכנס לאתר https://www.googlesciencefair.com, להירשם, ולהתחיל לעבוד, אפשר גם בקבוצות... הפרויקטים הם פרויקטים על רמה, ומי שרוצה להשתתף ולהצליח, חייב להשקיע.
דרך אגב, יש גם פרסים לבית הספר בו לומד הזוכה, כמו 10,000$ לביה"ס של הזוכה במקום הראשון.
יש גם פרס מדע בפעולה שניתן לפרס עם הפוטנציאל הגדול ביותר לעזור חברתית-כלכלית.
השנה יינתן פרס על המחקר עם הפוטנציאל הגדול ביותר לשנות את העולם, ואת הזוכים בזה- אנחנו בוחרים.
מה שמיוחד ביריד המדע של גוגל הוא היותו וירטואלי. הכל נעשה דרך המחשב (חוץ מהזכיות עצמן): כל שלבי המחקר נכתבים בgoogle docs וכדי להסביר את המחקר צריך ליצור מצגת/סרטון.
ביריד המדע של גוגל משתתפים מתחרים מכל העולם, ומאגד את כולם סביב נושא אחד המשותף לכולם- המדע.
למען האמת, זאת לא התחרות המדעית הראשונה לבני נוער שמארגנת גוגל, ונשמח שיהיו עוד רבות.
דרך אגב, בשנה שעברה נער אחד מישראל עלה לגמר (מאת המצטיינים) וזוכת פרס נובל פרופסור עדה יונת שפטה שם.
השנה, ככל הידוע לי, היא לא תשפוט שם, אך נקווה שהנציגות הישראלית דווקא תגדל. בינתיים, נחזיק אצבעות לישראלים שישתתפו בתחרות, אם ישתתפו, ונקווה שלא יאכזבו אותנו.
בהצלחה!

                                           סרטון יריד המדע של גוגל. אדיסון שינה את העולם. ברייל
                                           שינה את העולם. עכשיו תורך.













יום שני, 4 בפברואר 2013

כוכב נולד במזרח

כיום, אנשים רבים חושבים על השליטה בחלל כבלעדית לרוסיה ולארצות הברית, דבר שפעם בהחלט היה נכון, אך בימינו, עומד ככל הנראה להשתנות לחלוטין.
בשנת 2011 הנשיא אובמה החליט להקפיא את הטיסות של מעבורות החלל לחלוטין, וכיום, אין לארצות הבית כל אפשרות לשגר בעצמה אנשים לחלל, והיא תלויה לחלוטין בארצות אחרות, כמו רוסיה (!).
גם רוסיה נהיית חלשה כיום בתחום החלל ונוחלת הצלחות לעתים הרבה יותר רחוקות מבעבר. כדוגמה לכך אפשר לקחת את משימת פובוס- גרונט, שהתפרסמה לאחרונה דווקא בגלל שנכשלה, והוכיחה את היחלשותה של רוסיה בתחום החלל.
סוכנות החלל האירופית, שזכתה לא מזמן לכותרות בזכות משימתה החדשה, "גלילאו", שהיא בעצם הGPS של אירופה, הולכת ונחלשת, למרות שאי אפשר להגיד שאי פעם הייתה גדולה, לפחות יחסית למספר המדינות החברות בה...
אז מי בעצם משחק כיום את תפקיד המעצמה העתידית בחלל?
התשובה אולי מפתיעה, אך רוב המומחים מאשרים אותה: סין!
בשקט בשקט, אך בהתמדה, מצטרפת סין למגרש החללי.
כשנה לפני נחיתת אפולו 11 על הירח, ב1968, הסינים פתחו במאמצים לשגר טייקונאוט (טייס חלל סיני) לחלל, דבר שסימן את כניסתם למגרש החללי, כעבור שנתיים, נפתח נמל החלל של סין, ו"דונג פאנג הונג", הלוויין הסיני הראשון, יוצא לחלל.
אחרי הפסקה עצומה של 33 (!) שנים בלי אף שיגור, סין משגרת ב2003 את הטייקונאוט הראשון שלה, יאנג ליווי שמו, שחוזר בשלום לכדור הארץ.
היעד הסיני לחלל הוא דווקא הנחתת אדם על הירח, עד שנת 2020, אך מה יקרה בדרך? זאת השאלה המעניינת...
בינתיים הספיקו הסינים לשגר עוד המון טיסות לחלל, ולשגר את הטייקונאוטית הראשונה לחלל.
וזוכרים את לווייני הניווט בתחילת הכתבה? אז כן, גם לכאן סין מצטרפת, עם לווייני ניווט "ביידו", וכך תצטרף לרוסיה (עם גלונס), אירופה (עם גלילאו שכבר הזכרנו), וארה"ב (עם הGPS המוכר).
ואסור לשכוח את שנת 2020. מה קורה בשנה זו? תחנת החלל הבינלאומית תחדול מפעילות. מה עוד קורה ב2020? תחנת החלל של סין, טיאנגונג.
מפתיע? אולי אתכם, אך מומחים צופים את עלייתה של סין כבר שנים רבות.
כל מה שנותר, הוא לחכות ולראות, מה שבטוח, בשביל סין השמים הם כבר ממש לא הגבול...